Uncategorized

כיצד עובד מיקרוסקופ אור

מיקרוסקופ אור – היכרות בסיסית עם המושג

הסבר כללי:

המיקרוסקופ הינו אחד מכלי המחקר המודרני הקדום ביותר. המצאת המיקרוסקופ איפשרה לחוקרים לראשונה להביט בעצמים מזעריים אשר לעין האנושית אין את היכולת להבחין בהם או להבחין בפרטים קטנים עליהם. עם המצאת המיקרוסקופ התאפשר למדענים לראשונה לצפות באופן התנהגות תאים אנושיים, ייצורים מיקרוסקופיים וחיידקים.
עקרון הפעולה של מיקרוסקופ אופטי (בשמו המדעי מיקרוסקופ אור) הינו פשוט ביותר ומתבסס על אותו אופן פעולה של זכוכית המגדלת המוכרת לנו, רק שבמיקרוסקופ יש מערכת של עדשות מגדילות עם יחסים ומאפיינים כאלו המאפשרים הגדלות גבוהות בהרבה מזכוכית מגדלת רגילה. כמו כן אופן בניית העדשות הינו כזה שמאפשר להביט על העצמים הנבדקים ממרחקים קצרים מאוד.
המיקרוסקופ הראשון מכונה מיקרוסקופ אור (מיקרוסקופ אופטי) פשוט והיה עושה שימוש בעדשה אחת או שתיים בלבד והגיע לכושר הגדלה של עד פי 400. בהמשך התפתח המיקרוסקופ וכונה מיקרוסקופ אופטי מורכב. המיקרוסקופ הכיל עדשת זכוכית בעלת עומק שדה קצר עבור עדשת העצם (אובג’קטיב) ועדשת זכוכית נוספת עבור העינית. ע:י שימוש בשתי עדשות בתצורה זו נתקבלה הגדלה משופרת וכן יכולת כיוונון.
עם הזמן התפתח תחום המיקרוסקופיה והיום יש סוגים רבים ושונים של מיקרוסקופים המיועדים לתכליות שונות ועושים שימוש בטכניקות שונות ומרכבות

בדקו גם: מיקרוסקופ דיגיטלי

מאפייני מיקרוסקופ אור: זכוכית מגדלת

כושר הגדלה: נתון זה מתייחס ליכולת מערכת העדשות האופטית להגדיל את האובייקט עליו אנו מסתכלים.
תוכלו לחשב נתון זה באמצעות הכפלה של עדשת העינית (אוקולר) בעדשת העצם (אובג’קטיב).
במיקרוסקופ דוגמא שלפנינו יש עינית קבועה וקרוסלות עדשות עצם מתחלפות בעלות הגדלות שונות. ע”י כך ניתן לשלוט ביכולת ההגדלה של המיקרוסקופ.

כושר הפרדה:

היכולת לראות שני עצמים קרובים זה לזה כשני עצמים נפרדים (יכולת הבחנה). כושר ההפרדה של העין האנושית הינו כ 0.1 מ”מ
כושר ההפרדה של מיקרוסקופ אור הינו 28 מיקרון (28 מיליוניות המטר) = 0.028 מ”מ
עדשות מגדילות עצמים ע”י טכניקה של כיפוף קרני האור. מכאן מיקרוסקופים אופטיים מוגבלים ביכולת שלהם להפריד פרטים ע”י תופעה שמכונה שבירה, זוהי תופעה פיזיקלית שבה גלי האור משנים את אופיים ותכונותם. לכן איננו יכולים עוד לקבל החזר מדיוק מהאובייקט.

היפוך כפול:
הפיכת התמונה – מימין לשמאל ומלמעלה למטה

שדה ראייה:
השטח אותו אנו נראה דרך עינית המיקרוסקופ – שטח זה תלוי בהגדלה שנבחר

הארה תחתית:
במקור מיקרוסקופים אופטיים השתמשו במראה שהייתה מוצבת מתחת לאובייקט ושימשה להחזרת קרני האור אל העדשות, משם השם מיקרוסקופ אור. היום משתמשים במקור אור שנמצא מתחת לאובייקט ומאיר אותו מלמטה. כך האור מייצר לנו צללית במידה ומדובר בחפץ אטום או מעבר של האור דרך האובייקט והבהרתו.  היתרון שבמקור אור הינו בשליטה על עוצמת האור, אורך הגל שלו (צבע האור) ומיקודו

פוקוס:
כיוון עומק השדה וע”י כך השגת חדות התמונה יתבצע ע”י הרחקה או קירוב של מערכת העדשות ויצירת מיקוד על פני העצם הנבדק. את הפוקוס ניתן לכוונן ע”י מס’ מכוונים – העינית, גלגל פוקוס ראשי וגלגל פוקוס עדין לכיוונונים עדינים מאוד כאשר מדובר בהגדלות גבוהות



מיקרוסקופ אופטי